תלמוד ירושלמי פסחים פרק ו׳

6 הלכות בפרק, 43 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.

א׳משנה: אֵילּוּ דְבָרִים בַּפֶּסַח דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת שְׁחִיטָתוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ וּמִיחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו. אֲבָל צְלִיָיתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין. הַרְכָּבוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ אֵינָן דּוֹחִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דּוֹחִין:ב׳משנה: אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם שְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אֵילּוּ שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻעַ יוֹם טוֹב יוֹכִיחַ שֶׁהִתִּיר בּוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה וְאָסַר בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּת. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַה זֶּה יְהוֹשֻעַ מָה רְאָיָה רְשׁוּת לַמִּצְוָה.ג׳משנה: הֵשִׁיב רַבִּי עֲקִיבָה הַזָּיָיה תוֹכִיחַ שֶׁהִיא מִצְוָה וְהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל אֵילּוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִצְוָה וְהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְעָלֶיהָ אֲנִי דָן. מָה אִם שְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. הַזָּיָיה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא תִדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אוֹ חִלּוּף מָה אִם הַזָּיָיה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אַף שְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה לֹא תִדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. עֲקִיבָה עָקַרְתָּ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמוֹעֲדוֹ בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ רַבִּי הָבֵא לִי מוֹעֵד לָאֵלּוּ כַּמּוֹעֵד בַּשְּׁחִיטָה. כְּלָל אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶיפְשָׁר לָהּ לֵיעֻשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. שְׁחִיטָה שֶׁאֵי אֶיפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת:ד׳משנה: אֵימָתַי מֵבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה בִּזְמַן שֶׁהוּא בָא בַּחֹל בְּטָהֳרָה וּבְמוּעָט. בִּזְמַן שֶׁהוּא בָא בַּשַּׁבָּת בִּמְרוּבֶּה וּבְטוּמְאָה אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה: חֲגִיגָה הָיְתָה בָאָה מִן הַצֹּאן מִן הַבָּקָר מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים מִן הַזְּכָרִים וּמִן הַנְּקֵבוֹת וְנֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד:ה׳משנה: הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בַשַּׁבָּת חַיָיב עָלָיו חַטָּאת. וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם פֶּסַח אִם אֵינָן רְאוּיִין חַיָיב. וְאִם רְאוּיִין הֵן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵיב חַטָּאת. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מָה אִם הַפֶּסַח שֶׁהוּא מוּתָּר לִשְׁמוֹ כְּשֶׁשִּׁינָּה שְׁמוֹ חַיָיב. זְבָחִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין לִשְׁמָן כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָן אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָיב. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בַּפֶּסַח שֶׁשִּׁינָּהוּ אֶת שְׁמוֹ בְדָבָר אָסוּר. תֹּאמַר בַּזְּבָחִים שֶׁשִּׁנָּן בְּדָבָר מוּתָּר. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אֵימֻרֵי צִיבּוּר יוֹכִיחַ. שֶׁהֵן מוּתָּרִין לִשְׁמָן הַשּׁוֹחֵט לִשְׁמָן חַיָיב. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּאֵימֻרֵי צִיבּוּר שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהֶן קִיצְבָה. תֹּאמַר בַּפֶּסַח שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם אֵימוֹרֵי צִיבּוּר פָּטוּר:ו׳משנה: שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לָעֲרֵלִים וְלַטְּמֵאִים חַיָיב. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לַמּוּלִים וְלָעֲרֵלִים לַטְּהוֹרִים וְלַטְּמֵאִים פָּטוּר. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא בַעַל מוּם חַיָיב. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה בַסֵּתֶר פָּטור. שְׁחָטוֹ וְנוֹדַע שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָן אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁנִּיטְמְאוּ פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת: