זְכַרְיָה ד׳ · י״א

וַאֲתִיבֵית וַאֲמָרֵית לֵיהּ מָא תְרֵין זֵיתַיָא הָאִלֵין עַל יְמִין מְנַרְתָּא וְעַל סְמָלָא:

אליו. אל המלאך הדובר בי:

מה שני הזתים. ר״ל למה בא הרמז בשני אילני זתים ולא באחד:

על ימין המנורה. ר״ל על ימין הגולה שעל ראש המנורה ועל שמאלה א׳ מזה וא׳ מזה:

(יא-יב) ואען ואומר אליו, אחר שפי' לו מראה המנורה ושבעה נרותיה, שאל אותו שיפרש לו ע"מ רומזים שני הזיתים שהוא רואה במראה שהם עומדים מימין ומשמאל המנורה (כי הזיתים התחילו בשוה עם המנורה משני צדדיה וראש הזיתים הגיע עד הגולה אשר על ראשה, והיה מצדדי המנורה וגם מצדדי הגולה), ותוך כך ראה בחזיונו כן אצל הזיתים יש שני צנתרות של זהב, היינו צינורות להגיר השמן שבא מן הזיתים אל הגולה, וביד שני הצינורות נמצא שני שבלי זיתים (זיתים הגדלים באשכול כשבולת) שבולת לכל צנתר, ששמן הנסחט מן שבולת הזיתים הולך דרך הצינורות אל הגולה, והנה הזיתים והשבלים לא היו של זהב רק עץ זית ממש, רק הצינורות היו של זהב, והשמן שיצא דרך הצנתר אל הגולה נדמה במראהו כזהב, ועז"א המריקים עליהם הזהב, וע"כ שאל עוד ביחוד על מה רומזים השבלים והצנתרות: