זְכַרְיָה ד׳ · י׳

אֲרֵי מַן הוּא דֵכִי דְבַסַר יוֹמָא דֵין עַל בִּנְיָנָא דְהוּא זְעֵיר הֲלָא יְתוּב וְיֶחְדֵי כַּד יֶחֱזֵי יַת אֶבֶן מַשְׁקוֹלְתָּא בִידָא דִזְרֻבָּבֶל שַׁבְעָא נִדְבְּכִין כְּאִלֵין קֳדָם יְיָ גְלַן עוֹבָדֵי בְּנֵי אֱנָשָׁא בְּכָל אַרְעָא:

כי קטנות - תואר והמתואר חסר, כמו: וידבר אתם קשות.

ומלת בז מן עלומי העי"ן, כמו: לא יבוזו לגנב והנה הוא: כי מי בז ליום נחמות, או ישועות קטנות וזהו חסרון המתואר, כמו: וידבר אתם מלות קשות, כאשר יראו אבן המשקולת שהיא אבן הבדיל ביד זרובבל לבנות הבית, הנה שבעה עינים ישמרוה, שלא יקרב איש להפילה. ויתכן: שבעה עינים הרבה שומרים. ופירש אחר: כמו שפירש המלאך שבעה אלה עיני השם ופירש המלאך, כי השבעה הם עיני השם שהם משוטטים בכל הארץ.

וטעם שבעה כדרך ויקרא אותה שבעה ושבועה מגזרת שבעה, כמו שאמר: כי שם נשבעו שניהם על דרך שהזכיר בעל ספר יצירה, והיכל הקודש מכוון באמצע וצריך פירוש ארוך, כי שם כתוב שש פאות הם מעלה ומטה פנים ואחור ימין ושמאל, והיכל הקדש מכוון באמצע וזה קצת הפירוש, כי לכל דבר יש השש פאות שהזכיר והיכל הקדש הוא הדביר, אשר לו הפאות האלה והוא מכוון באמצע, וקראו היכל הקודש הוא הנכבד האמצעי והוא בעל הפאות, כי ממנו הם ולו הפאות ודבר זה כולל כל הנוצרים, ועל הנכבד יותר הזכיר היכל קדש.

כי מי בז. אשר מי שהיה מבזה בלבו יום בנין הבית הזה לחשבו יום קטנותו לפי קוטן הבנין הנה ישמחו אז כאשר יראו את האבן המשקולת ביד המשיח הבא מזרע זרובבל המייסד את הבית:

שבעה אלה. השמחות האלה שישמחו אז תהיה כפול שבעה בערך התוגה שיש להם בעבור בזיון יום קטנות:

עיני ה׳ וגו׳. ר״ל לכן רואה הוא תוגת לב המבזה יום קטנות ולפיהן ישמחם בכפל שבעה בערך התוגה:

בז. מל׳ בזיון:

האבן הבדיל. הוא האבן התלוי בקו המשקולת וע״י מיישר הבנאי את הבנין ועל שע״פ רוב דרכם לעשותה מאבן אמר האבן הבדיל וכן אבן העופרת (לקמן ה):

משוטטים. ענין התנועה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה׳:א׳):

כי מי בז ליום קטנות, ביום של עתה שהבנין קטן בעיניכם, והיום שהוא עת הגאולה של בית שני קטן, מי שהוא בז אל הבנין והיום הקטן הזה, הם ישמחו לעתיד עת יראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה, עת יראו שבעה אלה העינים שחקקו על האבן במספר שבעה, שעתה היה מספר השבעה מרמז על הנהגת הטבע ע"י שבעת המשרתים במערכה שהוא ז' כוכבי לכת, ואז יראו כי שבעה אלה החקוקים באבן (כמ"ש על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתוחה) עיני ה' המה, אינם עיני הכוכבים והמזלות רק יציירו עיני ה' והשגחתו בעצמו בבלי אמצעי, והם יהיו משוטטים בכל הארץ, שאז ישגיח השגחה נסיית פרטיית, ובזה פירש לו מראה המנורה שראה עם שבעה נרותיה שזה מורה על שבעה עיני ה' המאירים לארץ ולדרים לעתיד לבא, וזה יפתח פתוחה על אבן הראשה, כי זה יהיה ענין המקדש לעתיד שכבוד ה' ישכון בו בקביעות וישגיח בשבעה עינים העליונים שהם ז' מדותיו וספירותיו על עמו ונחלתו: