זְכַרְיָה ב׳ · י״ד

בּוּעִי וַחֲדִי כְּנִשְׁתָּא דְצִיוֹן אֲרֵי הָא אֲנָא מִתְגְלֵי וְאַשְׁרֵי שְׁכִנְתִּי בְגַוִיךְ אֲמַר יְיָ:

רני, ושכנתי - על תנאי, אם התחברו ישראל מכל הגוים והנה לא עשו כן כאשר פירשתי במגילת שיר השירים, וככה מראות האיפה כאשר אפרש.

כי הנני בא. אבוא אל ירושלים ואשכון בתוכך:

רני, אחר שהודיע האזהרה שהזהיר ה' על ידו את האומות בל ירעו לישראל בגולה כי ה' משגיח עליהם, משים פניו אל בת ציון שתרון ותשמח על הישועה שתבא באחרית ימי הזעם שאז אבא אליך לשכון בתוכך, כמ"ש ולכבוד אהיה בתוכה: