וַיַּ֣עַן יְהֹוָ֗ה אֶת־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים דְּבָרִ֖ים נִחֻמִֽים׃

וַאֲתִיב יְיָ יַת מַלְאֲכָא דִי מַלֵיל עִמִי פִּתְגָמִין תַּקְנִין פִּתְגָמִין דְנִיחוּמִין:

ויען - עתה הזכיר מה שענה השם בדרך כלל, כאשר שמע זה הנביא והמלאך הוסיף לפרש לו.

את המלאך הדובר בי. למען יאמרם הוא אלי:

דברים טובים. הם הדברים שצוה לו המלאך לקרוא אותם לפרסמם ברבים:

נחומים. מל׳ נחמה:

ויען ה' וה' ענה להמלאך דברים טובים, והודיעו שהוא לטובת ישראל עד שהתנחם המלאך, כי באמת אורך הגליות ורוב הצרות יתהפכו אח"כ לנחמות גדולות ועי"ז תהיה גאולה כללית וצדק עולמים, והנביא לא הודיע מה שאמר ה' אל המלאך כי לא צוהו לגלות: