יוֹנָה ג׳ · י׳

וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפרק נחתם בתגובת השמים: וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה, וינחם האלהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה. מצודת דוד מדייק שהכתוב אומר ״כי שבו״ אף שלא נזכר במפורש שעשו כדבר המלך, ומלמד מכאן שאכן עשו כן, ומבאר ש״וינחם״ פירושו שנתחרט על הגזירה. אבן עזרא מעיר על הביטוי ״וירא האלהים״ שהכוונה שראה שהאמינו בו, ומדגיש עיקרון חשוב בהבנת המקרא - דיברה תורה כלשון בני אדם, והלשון של חרטה נאמרת כאן בדרך שבני אדם מבינים.
מבוסס על מצודת דוד, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּגְלַן קֳדָם יְיָ עוֹבָדֵיהוֹן אֲרֵי תָבוּ מֵאוֹרְחַתְהוֹן בִּישְׁתָא וְתָב יְיָ מִן בִּישְׁתָא דִי מַלֵיל לְמֶעְבַּד לְהוֹן וְלָא עֲבָד:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וירא האלהים - שיאמינו בו. וככה ביתרו: לפני האלהים.

וינחם - דברה תורה כלשון בני אדם.

Ibn Ezra on Jonah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי שבו. כי כן עשו כדבר המלך ועם כי לא נזכר:

וינחם. נתחרט על הגזרה:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

וירא האלהים את מעשיהם, ר"ל שתחלה ששבו אנשי נינוה היה רק חרטה אבל לא שבו במעשה שיתקנו החטא העבר ע"י מעשה, אבל אחר פקודת המלך ראה אלהים את כל מעשיהם כי שבו, ששבו במעשה שהשיבו את הגזל ואת העשק בפועל, לכן וינחם האלהים על הרעה, והגם שלא שבו רק על חטא הגזל לא על ע"ז, בכ"ז אחר שגז"ד נחתם על הגזל וזה תקנו, לא עשה את הרעה, ר"ל שאם היתה הרעה מוכנת לבא עליהם בטבע עפ"י המערכה היתה באה עליהם גם אז, אחר שעדן עבדו ע"ז והיו תחת המערכה לא ישדד ה' הטבע לעובדי ע"ז, אבל אחר שמצד הטבע לא היתה הרעה עתידה לבא עליהם רק ה' יעד לעשות הרע ע"י עונש השגחיי, וכששבו על חטא גזל לא עשה, והניחם להתנהג על פי הטבע והמערכה:

Malbim on Jonah--Wikisource