יוֹנָה א׳ · ט״ו

וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

המלחים נושאים את יונה ומטילים אותו אל הים, והים עומד מזעפו. הפסוק קצר ומהיר, ושני הפרשנים מתמקדים בלשונו. אבן עזרא מעיר שהביטוי ״מזעפו״ נאמר על דרך משל, כדרך שהמקרא מדבר על פנים ״זועפים״, ואין הכוונה לרוגז ממש של הים אלא לתיאור ציורי של הסערה. מצודת דוד מבאר את המילה ״ויעמוד״ - שתק ונח מקצף הרעשת גליו. הפסקת הסערה מיד עם הטלת יונה מאשרת למלחים בדיעבד את כל מה שנאמר להם קודם, ומכינה את תגובתם בפסוק הבא.
מבוסס על אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּנְסִיבוּ יַת יוֹנָה וּרְמוֹהִי לְיַמָא וְנַח יַמָא מִנַחְשׁוֹלֵיהּ:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וישאו, מזעפו - דרך משל, כמו: זועפים.

Ibn Ezra on Jonah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויעמוד. שתק ונח מקצף הרעשת גליו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויעמוד. ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב לב):

מזעפו. ענין קצף כמו זעף ה׳ אשא (מיכה ז) ועל הרעשת הגלים יאמר שנראה אז כאלו הים כועס ומתקצף:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

וישאו את יונה ויטילהו אל הים, פי' חז"ל שהטילו תחלה קצת גופו ושתק הים וכשהעלוהו חזר הסער, וזה רמז במ"ש וישאו ויטלוהו, שלא הטילוהו תיכף רק נשאו אותו תחלה בידם ועשו בו נסיונות רבות וראו שע"י הטלתו עמד הים מזעפו, בענין שלא הטילוהו לים בלא הבחנה, שהיה להם הבחנות רבות, אם מאיכות הסער שהיה רק על האניה זאת, ואם מריבוי הגורלות שכולם נפלו על יונה, ואם מהודאת עצמו, ואם מן הנסיון האחרון שכל עת שטבלו אותו בים עמד מזעפו:

Malbim on Jonah--Wikisource