וְצַלִיאוּ קֳדָם יְיָ וַאֲמָרוּ קַבֵּיל בְּעוּתָנָא יְיָ לָא כְעַן נֵיבַד בְּחוֹבַת נְפַשׁ דְגַבְרָא הָדֵין וְלָא תִתֵּן עֲלָנָא חוֹבַת דַם זַכַּאי אֲרֵי אַתְּ יְיָ כְּמָא דְרַעֲוָא קֳדָמָךְ עֲבַדְתָּא:
ויקראו - האמינו כולם בשם הנכבד ושבו לקרא אליו.
בנפש - בעבור כמו: ויעבד יעקב ברחל.
כאשר חפצת - שהתברר להם, כי בעבורו הים סוער.
אל נא נאבדה. לא נהיו עתה נאבדים בעון שנשלח יד בנפש האיש הזה להשליכו אל הים:
ואל תתן וגו׳. ר״ל אל תחשב לנו כאילו שפכנו דם נקי:
כי אתה ה׳. ר״ל הלא הכל בידך ומעולם עשית כאשר חפצת ואם היה חפצך להמיתו שלא על ידינו הלא אין מעצור בידך להמית אותו לבד אלא ודאי הגזירה היא להמיתו על ידינו:
אנה. ענין בקשה כמו אנא ה׳ הושיעה נא (תהילים קי״ח:כ״ה):
ויקראו וכו' אל נא נאבדה בנפש האיש הזה", ר"ל אם לא נשליכהו אל הים הלא נאבד אנחנו ע"י נפש האיש הזה, שע"י נפשו החטאת נאבד כולנו וזה אין מן הראוי, ואם נשליכהו אל הים על צד זה נבקש אל תתן עלינו דם נקי להעניש אותנו על הטבעתו, (כי גם המחוייב עונש בידי שמים ויקבל ענשו ע"י בני אדם יענש הרצח אותו כמ"ש וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, וכמו שאמרו על והאלהים אנה לידו).
כי אתה ה' כאשר חפצת עשית ר"ל כי המעשה הזה לא תתיחס אלינו רק אליך שהקימות את הסער וחפצת להטביעו בים ואתה עשית, כי אנו מוכרחים לעשות זאת אחר שאם לא נשליכהו אל הים נטבע כולנו, א"כ המעשה מיוחס לך לא לנו:
