וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃

וַאֲמַר לְהוֹן טְלוּנִי וּרְמוּנִי לְיַמָא וְיָנִיחַ יַמָא מַעֲלֵיכוֹן אֲרֵי יָדַע אֲנָא אֲרֵי בְדִילִי נַחְשׁוּלָא רַבָּא הָדֵיל עֲלֵיכוֹן:

ויאמר - מתאוה ומבקש למות ולא תשוב נינוה לשם, ולא היה אומר להם ככה, לולי ששמע מפיהם כי ישליכוהו.

שאוני. קחו אותי והשליכו אותי אל הים ובודאי ישתוק הים מעליכם כי ידעתי שבעבורי בא הסער הגדול הזה עליכם:

שאוני. ענין לקיחה:

והטילוני. ענין השלכה:

בשלי. בעבורי:

ויאמר אליהם שאוני והטילוני אל הים, ר"ל אין אני רוצה לשוב ולא ללכת לנינוה, וא"כ אין הסער כדי להשיבני לארצי או לנינוה, כי הסער בא לענוש אותי על העבר על שמריתי את פי ה', וזה יודע אני בבירור שאין הסער בשבילכם לענוש אתכם על מה שאתם מוליכים אותי לתרשיש כי אין זה מכונת ה', רק בשלי הסער מגדול הזה עליכם לענוש אותי לבד לא בשבילכם, וכשאטבע בים ישתוק הים מעליכם: