וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קׇדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד׃ {ס}

וְתֵידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן אַשְׁרֵיתִי שְׁכִנְתִּי בְּצִיוֹן טוּרָא דְקוּדְשִׁי וּתְהֵי יְרוּשְׁלֵם קוּדְשָׁא וְנוּכְרָאִין לָא יֶעֱדוּן בָּהּ עוֹד:

וידעתם כי, שוכן בציון וזרים לא יעברו בה עוד - אם ישמרו תורת השם וככה דברי זכריה: ושכנתי בתוכך וככה אמר בסוף: והיה אם שמוע תשמעו בקול ה', אז יתקיים כל זה.

וידעתם. אז תדעו אשר אני ה׳ שוכן בציון כי כבר החזרתי שכינתי לתוכה:

וידעתם, ואז תדעו בידיעה ברורה שאני ה' אלהיכם, שזה מ"ש למעלה וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה' אלהיכם, שוכן בציון הר קדשי, ר"ל כי בקרב ישראל אני מצד שכינתי המתמדת בציון, וגם ירושלים תהיה קדש וזרים לא יעברו בה עוד, כי ציון תוקדש יותר עד שגם ישראל ישמרו מלהכנס שם שלא לצורך: