יוֹאֵל ד׳ · ט״ז

וַיהֹוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהֹוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

וה׳ מציון ישאג ומירושלים ייתן קולו, ורעשו שמיים וארץ. רש״י מבאר ״מציון ישאג״ - ממה שעשו לציון. אבן עזרא מבאר את השאגה כרעם גדול, ומפנה ללשונות דומים במקרא. הפסוק מציב ניגוד חד בין שני חצאיו: הרעש בשמיים ובארץ, ומיד אחריו ״וה׳ מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל״. אותו קול עצמו הוא רעש למי שעומד מולו ומחסה למי שחוסה בו, וזה בדיוק המסר של יום ה׳ בכל הספר.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג. מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ לְצִיּוֹן:

וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִפָּרַע מִשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה (שָׂרֵי הַכַּשְׂדִּים) וְאַחַר כָּךְ מִן (הַכַּשְׂדִּים):

מַחֲסֶה. לְשׁוֹן ׳כִּסּוּי׳, וּבְלַעַ״ז אבריאיי״ל:

Sefaria vocalized edition

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַיָי מִצִיוֹן יִכְלֵי וּמִירוּשְׁלֵם יָרִים מֵימְרֵיהּ וִיזוּעוּן שְׁמַיָא וְאַרְעָא וַייָ סְמַךְ לְעַמֵיהּ וְסָעֵיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וה' מציון ישאג - רעם גדול, כמו קול רעמך בגלגל כדרך וה' השמיע את מחנה ארם וככה כתוב: נתן ה' מארבים.

ורעשו - דרך משל, כי הכל יפחדו. והשם יתן מעוז לעמו כדרך: ה' עוז לעמו יתן כאשר פירשתיו.

וטעם מציון - הוא אשר פירש.

Ibn Ezra on Joel -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מציון ישאג. כי יחזיר שכינתו לציון ומשם ישאג לאיים ולהחריד:

ומירושלים יתן קולו. כפל הדבר במ״ש:

ורעשו שמים וארץ. ר״ל יחרדו שרי מעלה של העכו״ם אשר בשמים ממעל והעכו״ם אשר בארץ מתחת:

מחסה לעמו. לבל יהיו נלקים עמהם:

ומעוז לבני ישראל. כפל הדבר במ״ש:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מחסה. מל׳ חסיון:

ומעוז. ענין חוזק:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

וה' מציון ישאג, שמשם תצא הנהגה והמשפט, והנה השאגה הוא קול גדול הפך קול נמוך, והנתינת קול אינו מציין קול גדול רק שלא ידום ויתן קולו, ובציון ששם עקר שכינתו ישאג בקול גדול עד שיתפרסם לכולם, ובירושלים שאינה קדושה כציון הגם שלא ישאג בקול גדול בכ"ז לא ידום רק יתן קולו שהוא ההנהגה האלהית, וע"י השאגה הזאת ירעשו שמים וארץ ותתבטל הנהגת הטבע אשר בארץ והנהגת מערכת השמים, וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל מצד שהם עמו יהיה להם מחסה להצילם מכל רע שלא תבא עליהם, ומצד שהם בני ישראל ששם זה מורה שהם למעלה מן הטבע כמ"ש כי שרית עם אלהים, יהיה להם מעוז שהם יתגברו בעז ה' שזה יותר ממחסה:

Malbim on Joel--Wikisource