וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט כִּ֠י בְּהַר־צִיּ֨וֹן וּבִירוּשָׁלַ֜͏ִם תִּהְיֶ֣ה פְלֵיטָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה קֹרֵֽא׃

וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר אָמַר. וְהֵיכָן אָמַר ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״ (דברים כח:י):

וּבַשְּׂרִידִים. בַּשְּׁאֵרִית אֲשֶׁר יוֹתִיר:

אֲשֶׁר ה׳ קוֹרֵא. לְשׁוֹן קְרוּאִים לִסְעוּדָה אוֹ לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ לְשׁוֹן ׳הַזְמָנָה׳:

וִיהֵי כֹּל דְצַלֵי בִּשְׁמָא דַייָ יִשְׁתְזֵיב אֲרֵי בְטוּרָא דְצִיוֹן וּבִירוּשְׁלֵם תְּהֵי שֵׁיזֶבְתָּא כְּמָא דַאֲמַר יְיָ וּבִמְשֵׁזְבַיָא דַייָ זַמֵין:

ובשרידים - הטעם כפול.

וטעם אשר ה' קורא - גוזר.

כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט. ר״ל הקוראים בשם ה׳ המה ימלטו מן הצרה הבאה על העכו״ם:

כי בהר ציון. ר״ל כי הפליטה תהיה בהר ציון לבד כמו שהבטיח ה׳ וגם שם לא לכולם כי רק בהנשארים המבוררי׳ שבהם אשר כל א׳ מהם קורא אל ה׳ וצועק אליו ומשים בו בטחונו:

פליטה. ענין הצלה כמו ומפלט לי (ש״ב כב):

ובשרידים. ענין שארית כמו עם שרידי חרב (ירמיה לא):

והיה, והמופת השני יהיה ע"י הצלת הצדיקים שכל מי שיקרא בשם ה' ימלט ולא תשלוט עליו הרעה, וזה יהיה בשני אופנים, כי בהר ציון ובירושלים שם תהיה פליטה, ששם ינצלו כולם כמ"ש והיה הנשאר בציון וכו' כל הכתוב לחיים בירושלים, וגם בשאר מקומות ששם לא ינצלו כולם, תהיה פליטה בשרידים אשר ה' קורא, שהם הצדיקים. כל הקורא את ה' ומתפלל אליו: