כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר (אשוב) [אָשִׁ֛יב] אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

אֲרֵי הָא בְיוֹמַיָא הָאִנוּן וּבְעִדָנָא הַהִיא דַאֲתֵיב יַת גַלְוַת אֱנָשׁ יְהוּדָה וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם:

כי - בעבור זה הכתוב חשבו רבים כי הנבואה לעתיד, אולי כן הוא. ורבי משה אמר: מצאנו שנפל פחד השם על כל הגוים שהם סביבות ירושלם בימי יהושפט, ויביאו לו מנחות. והנה בימיו שבו השבויים בימי אבותיהם.

אשר אשיב. שאשיב לארצם את בני השבי מיהודה וירושלים ולא זכר שאר השבטים לפי שכל נבואתו היתה רק על יהודה וירושלים לכן לא זכר מהם אבל האמת שגם בני עשרת השבטים ישובו גם המה:

שבות. מלשון שבי:

כי הנה, באר מתי יהיו הדברים המוזכרים, שזה יהיה בעת שיהיה בדעתי להשיב את שבות יהודה ר"ל באחרית הימים, שהגם שגם עשרת השבטים יגאלו אז, שבט יהודה הוא העקר בעיניו: