וְהָיָ֣ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁפּ֤וֹךְ אֶת־רוּחִי֙ עַל־כׇּל־בָּשָׂ֔ר וְנִבְּא֖וּ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנוֹתֵיכֶ֑ם זִקְנֵיכֶם֙ חֲלֹמ֣וֹת יַחֲלֹמ֔וּן בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם חֶזְיֹנ֖וֹת יִרְאֽוּ׃

וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן. לֶעָתִיד לָבֹא:

עַל כָּל בָּשָׂר. עַל מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לִבּוֹ רַךְ כַּבָּשָׂר דֻּגְמַת ״וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר״ (יחזקאל לו:כו):

וִיהֵי בָּתַר כֵּן אֶשְׁפּוֹךְ יַת רוּחַ קוּדְשִׁי עַל כָּל בִּסְרָא וְיִתְנַבּוּן בְּנֵיכוֹן וּבְנָתֵיכוֹן סָבֵיכוֹן חֶלְמִין יַחְלְמוּן עוּלֵמֵיכוֹן חֶזְוָנִין יֶחֱזוּן:

והיה אחרי כן - אמר רבי ישועה: כל זאת הנבואה היא לעתיד. ורבי משה הכהן אמר: אם כן למה אמר אחרי כן רק והיה באחרית הימים? אולי זה הנביא היה בימי יהושפט, על כן יזכור עמק יהושפט, והנביאים ובני הנביאים היו רבים כי רבים יצאו לדבר עם אלישע, ועובדיהו לבדו החביא מהם ק'.

על כל בשר - בארץ ישראל שהוא מקום ראוי להנבא.

והיה אחרי כן. ר״ל אחרי ימים מרובים בזמן המשיח:

אשפוך את רוחי. ר״ל רוח חכמה והכרת אלהות אשפוך על כל בשר כי אף העכו״ם יכירו אז וידעו שה׳ הוא האלהים:

ונבאו בניכם ובנותיכם. לא כמו בימי הגולה שנעדרת הנבואה מישראל כי אז ינבאו בניכם ובנותיכם עם כי האבות לא נבאו:

חלומות יחלומון. ר״ל חלום נבואי:

חזיונות יראו. גם הוא ענין מראה נבואה:

אשפוך. ר״ל אתן בשיעור מרובה כשופך דבר מה:

כל בשר. ר״ל כל אדם כמו לכל בשר (שם סו):

חזיונות. מל׳ חזון ומראה נבואה:

והיה אחרי כן, מוסב על מה שאמר שיבא עת שידעו את ה' בידיעה ברורה שה' יהיה בקרבם שוכן בשכינה מתמדת שזה יהיה באחרית הימים, ינבא מה שיהיה בימים ההם, והנה מהרי"א הוכיח מזה שגם הנבואה הראשונה הוא על ד' מלכיות, וד' מיני ארבה הוא משל ומליצה אל ד' מלכיות שונות אשר יאכלום בכל פה, ולכן דמה את הארבה כעם רב וגוי עצום וכסוסים ופרשים ומרכבות וחיילות מזוינים לוחמים וכובשים שהכל יצדק כפי הנמשל, אולם פשטות כל הנבואה מורה שלא כפירושו, אם לא נאמר כי מדי נבא אל הארבה שהיה באמת בימים ההמה, שוטטה ברוחו פי שנים גם נבואת הד' מלכיות שדומה אליו במספר הארבעה, אולם למ"ש אין כל קושיא מסמיכת הנבואה הזאת שנמשך למ"ש וידעתם כי בקרב ישראל אני, שזו נבואה עתידה, ועל זה אמר שבאחרית הימים שתרבה ידיעת ה' למטה תתער גם אתערותא דלעילא וישפוך את רוחו עליהם, אשפך את רוחי על כל בשר, רוח ה' כולל כל המעלות הנפשיות כמ"ש ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה', שכל שפע רוחנית שתחול על האדם מאת ה', בין על כח הגוף בגבורה בין על כח המדמה בעצה והשערה אמתיית, בין על כח בשכל חכמה ובינה, בין השפע הנבואיית ברוח דעת ויראת ה' אשר למעלה מהשכל, יכונה בשם רוח ה', ואז ישפוך רוחו על כל בשר בשפע רב ועצום כשופך מים שהם מתפשטים בכל מקום ויכסו את הכל בשוה, אולם בכ"ז יהיה הבדל ביניהם לפי הכנת המקבלים, והוא ונבאו בניכם ובנותיכם, כי יש שלש מדרגות, א] הנבואה הגמורה, ב] החזון שהוא למטה מהנבואה שיראה מחזות בהקיץ ע"י שיחול השפע על כח דמיונו, ג] החלום הצודק שהוא למטה מן השפע, ומעורב בו תערובות תבן וסיגים יותר מן החזון, כמ"ש הנביא אשר אתו חלום יספר חלום וכו' מה לתבן את הבר (ירמיהו כ״ג:כ״ח), ובזה יאמר שהבנים והבנות הצעירים שהם נולדו בדור המשיח המוכן לרוח אלהי, הם ינבאו נבואות גמורות, והזקנים שהם נולדו בדור קדום רחוק מדור המשיח, לא יושפע עליהם רק החלומות הצודקים שהוא למטה מן החזון וכ"ש מהנבואה, והבחורים שהם נולדו ג"כ לפני בא המשיח ולידתם היה קרוב לזמנו יותר מן הזקנים, הם חזיונות יראו שהוא שפע ממוצע בין הנבואה והחלום: