יוֹאֵל ב׳ · ט״ו

תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה. מצודת דוד מבאר ״תקעו שופר״ - להזהיר על התשובה, ״קדשו צום״ - הזמינו יום צום, ״קראו עצרה״ - הכריזו אסיפה. אבן עזרא מציין שהדבר נאמר אחרי ביאת הארבה. הפסוק חוזר על אותן מילים עצמן שנאמרו בפסוק א ובפרק הקודם, אך משמעותן התהפכה: שם היתה זו אזעקה מפני האסון, וכאן היא קריאה להתכנסות של תשובה. אותו שופר, שני תפקידים.
מבוסס על מצודת דוד, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

תְּקָעוּ שׁוֹפָרָא בְּצִיוֹן גְזָרוּ תַעֲנוּ עֲרָעוּ כְנִישָׁא:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תקעו - אחר ביאת הארבה.

Ibn Ezra on Joel -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

תקעו שופר. להזהיר על התשובה:

קדשו צום. הזמינו יום צום:

קראו עצרה. הכריזו להתאסף לבית ה׳:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

קדשו. הזמינו:

קראו. הכריזו:

עצרה. ענין קבוץ ואסיפה:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

תקעו שופר, (עתה מתחיל ענין שלישי), שעד עתה דבר על עת ביאת הארבה ומיעץ שישובו ויבטלו הגזרה לבל יבא, ועתה ידבר על העת שכבר השחית הארבה את הארץ, ומודיע להם שגם עתה יש תקנה שיסתלק מן הארץ, ובזה מצוה שיתקעו שופר בציון להקהיל את העם (ואינו מצוה להריע בקול תרועה לעורר חרדה, שכבר יחרדו מעצמם אחר שהצרה כבר באה).

קדשו צום, תחלה צוה שהכהנים יקדשו את הצום ויקראו עצרה, ועתה יאמר שיתעוררו העם מעצמם לקדש צום אחר שכבר באה הרעה:

Malbim on Joel--Wikisource