הֲל֛וֹא נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל׃

נֶגֶד עֵינֵינוּ. אָנוּ רוֹאִים:

הֲלָא עוֹד דַאֲנַחֲנָא חָזָן עִבּוּרָא סַף פְּסַק מִבֵּית מַקְדְשָׁא דֵאלָהָנָא חֶדְוָא וּבִיע:

הלא, נכרת - ישרת בעבור אחר נכרת שמחה וגיל, בעבור היין המשמח אלהים והאנשים.

הלא נגד עינינו. רואים אנו שהארבה מכלה הכל:

מבית אלהינו. מלת נכרת מוסב למעלה ולמטה לומר נכרת ונפסק מבית ה׳ שמחה וגיל ועל שמחת השיר יאמר כי הואיל ואין יין לנסך על מה יאמרו הלוים בשיר:

הלוא נגד עינינו, הנביא מוסיף שהגם שעדיין לא בא הדבר בפועל, בכ"ז אנו כבר רואים אותו בעינינו בעין המחזה הצופה את העתיד כאילו הוה, וכבר הדבר עומד נגד עינינו שהאוכל נכרת, ושנכרת כבר מבית אלהינו שמחה וגיל, כי בעת הנסכים היו אומרים שירה בבהמ"ק, כמבואר ברמב"ם הלכות כלי המקדש: