יוֹאֵל א׳ · י״א

הֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל־חִטָּ֖ה וְעַל־שְׂעֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הובישו איכרים הילילו כורמים, על חיטה ועל שעורה כי אבד קציר שדה. רש״י מבאר ״הובישו״ - הכלמו, ומזהה את האיכרים כמנהיגי המחרשה. אבן עזרא מעיר על צורת המילה ״איכר״. הפנייה עוברת עכשיו אל העובדים עצמם, אחרי שפנה אל השיכורים ואל הכוהנים. הפועל ״הובישו״ נושא כפל משמעות שאינו מקרי: גם יובש וגם בושה, ושניהם מתקיימים כאן יחד, שכן החקלאי שאין לו יבול חש גם חסר וגם מבויש.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הוֹבִישׁוּ. הִכָּלְמוּ:

אִכָּרִים. מַנְהִיגֵי הַמַּחֲרֵשָׁה:

עַל חִטָּה וְעַל שְׂעוֹרָה. מוּסָב עַל אִכָּרִים, וְעַל הַכּוֹרְמִים אָמַר:

Sefaria vocalized edition

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בְּהִיתוּ אִכָּרַיָא אַיְלִילוּ מְפַלְחֵי כַּרְמַיָא עַל חִטִין וְעַל סַעֲרִין אֲרֵי סַף חֲצַד חַקְלָא:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הובישו - אכר תואר והאל"ף שורש ואין כמשקלו.

Ibn Ezra on Joel -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הובישו אכרים. על כי עבודתם בשדה היה לריק:

כורמים. עושי עבודת הכרמים:

על חטה וגו׳. על העדר חטה ושעורה מוסב על הובישו אכרים:

כי אבד. ר״ל אין מה לקצור:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הובישו. מל׳ בושה:

אכרים. כן יקראו עובדי אדמה כמו וקראו אכר אל אבל (עמוס ה׳:ט״ז):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

נגד שודד דגן הובישו אכרים שהם העוברים בשדה תבואה ונגד הוביש תירוש מפרש הילילו כורמים שהם העובדים בכרם יין וכרם זית, וחוזר ומפרש נגד הובישו אכרים על חטה ועל שערה וכן כי אבד קציר שדה יתר מיני תבואה וקטניות שגדלים בשדה שהיא עבודת האכרים, ונגד הילילו כורמים מפרש.

Malbim on Joel--Wikisource