עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃

אֲמָרַת כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל עָדָא זִמְנָא שְׁלִים קָבָּא וַאֲנַחְנָא לָא מִתְפָּרְקִין:

עבר קציר. מצפים אנו לתשועה והיא מתאחרת לבוא כי כבר עבר הקציר וכבר כלה זמן הקיץ ועדיין לא נושענו ר״ל זה זמן רב אנו בתוחלת ממושכה:

כלה. מל׳ כליון:

קיץ. היא עת שטיחת התאנים ליבשם וכן כשלג בקיץ (משלי כו):

(דברי עשרת השבטים) , עבר, הלא כבר עבר קציר וגם הקיץ ובכ"ז אנחנו לא נושענו עדיין, ועתה אחרי צפינו לישועה ימים רבים, הנה על שבר בת עמי שהם שבט יהודה, השברתי לגמרי כי מעתה אין עוד תקוה? ושילש לשונו נגד ג' פעמים שבא נ"נ על ירושלים והגלה אותם: