הָא קַל צַוְחַת כְּנִשְׁתָּא דְעַמִי מֵאַרְעָא רְחִיקָא נְבִיַיָא אוֹכַח יַתְהוֹן הַשְׁכִינְתָּא דַייָ לֵית בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּא לֵית בָּה מָא דֵין מַרְגְזִין קָדָמַי בְּצַלְמָנֵיהוֹן בְּפוּלְחַן טַעֲוָתָא:
הנה קול. ר״ל איך לא ידוה לבי הלא הגליות בעיני כאלו כבר נעשה וכאלו אני שומע קול צעקת בת עמי מארץ מרחקים אשר הלכו שם בגלות בבל והלא בידם היה לתקן הדבר כי האם אין ה׳ בציון וכו׳ ולמה א״כ לא התפללו אליו לבטל הגזרה ומדוע הוסיפו עוד להכעיסני בפסיליהם בהבלי אל נכר הם העכו״ם:
שועת. צעקת:
הנה קול שועת בת עמי (דברי השם),יספר הויכוח שהיה לו עם עשרת השבטים שהם עתה בארץ מרחקים מעבר לנהרי כוש והם היו מצפים להגאל ולשוב אל ארץ אבותם ונשמע להם הבשורה הרעה מגלות יהודה וחורבן בהמ"ק, שעי"ז אבד מהם תקוה, (עשרת השבטים אומרים) , הה' אין בציון, הלא בציון מקום שכינת ה' וראוי שיושעו בדרך הנס וההשגחה ע"י ה' מעוזם, וגם אם עזב ה' אותם והסתיר פנים, האם מלכה אין בה וראוי שינצלו בדרך הטבע ע"י מלחמה? (תשובת השם) מדוע הכעיסוני בפסיליהם שבא להם עונש השגחיי, א. על שהמירו אותו באלהים אחרים, ב. שהמירוהו בהבלי נכר, כמ"ש הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם, כמש"פ שם: