בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהֹוָ֡ה (ויציאו) [יוֹצִ֣יאוּ] אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ עַצְמ֣וֹת הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמ֥וֹת יוֹשְׁבֵֽי־יְרוּשָׁלָ֖͏ִם מִקִּבְרֵיהֶֽם׃

בְּעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ יִפְקוּן יַת גַרְמֵי מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה וְיַת גַרְמֵי רַבְרְבֵיהוֹן וְיַת גַרְמֵי כַהֲנַיָא וְיַת גַרְמֵי נְבִיֵי שִׁקְרָא וְיַת גַרְמֵי יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם מִקִבְרֵיהוֹן:

יוציאו. האויבים הבאים יוציאום מקבריהם לבזותם:

הכהנים. כהני הבעל:

הנביאים. נביאי השקר:

יושבי ירושלים. מיתר העם:

בעת ההיא לא לבד שלא יקברו המתים אז כי גם יוציאו העצמות מקבריהם: