יִרְמְיָהוּ ח׳ · ב׳

וְיִשְׁטִחוּנוּן לִקָבֵיל שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וּלְכֹל חֵילֵי שְׁמַיָא דְרַחֲמוּנוּן וְדִפְלָחוּנוּן וְדִטְעוֹ בַתְרֵיהוֹן וְדִתְבָעוּנוּן וְדִסְגִידוּ לְהוֹן לָא יִתְכַּנְשׁוּן וְלָא יִתְקַבְּרוּן לְזֵיבַל מְבַדֵר עַל אַפֵּי אַרְעָא יְהוֹן:

ושטחום. ויפרשו אותם אל מול השמש וכו׳ לבזותם:

אשר אהבום. לקבלם לאלהות:

ואשר וכו׳. כפל הדבר במ״ש להתמדת הדבר:

לא יאספו. לא יכניסום אל הקבר:

ולא יקברו. כפל הדבר במ״ש:

לדומן. יהיו מונחים ע״פ האדמה דומה לדומן:

ושטחום. ענין פרישה כמו משטח חרמים (יחזקאל כו):

צבא השמים. הם העכו״ם:

יאספו. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט):

לדומן. לזבל כמו כדומן על פני השדה (לקמן ט):

ושטחום לשמש וכו' אשר אהבום, כי היה להם עבודות חלוקות, היו אצלם אלהות שאהבו אותם ויחסו להם השפע והטוב והיופי וכל הצלחות ויש שיראו מפניהם, כי יחסו להם כל רע חולי ודבר וחרב והיו עובדים אותם בקרבנות וזבחי אדם לשכך חמתם ולהסיר הרעה, עז"א אשר אהבום ואשר עבדום, שהוא מאהבה או מיראה ויש שהיו דורשים מהם לדעת עתידות ונסתרות ויש שהלכו אחריהם להתדמות למדותיהם ודרכיהם שהיו מיחסים להם ויש שהשתחוו להם לבד, לרוממם ולכבדם לא יאספו, דרך לאסוף עצמות השרים לארונות נכבדים, והם לא יאספו ויותר מזה שגם לא יקברו כלל: