יִרְמְיָהוּ ו׳ · ג׳

אֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּקְע֨וּ עָלֶ֤יהָ אֹֽהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שאו משאת. נס להקבץ ולהלחם על נפשכם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

לָהּ יֵיתוּן מַלְכִין וּמַשִׁרְיַתְהוֹן יִגְדוּן עֲלָהּ מַשְׁכְּנִין סְחוֹר סְחוֹר וְסַיְעִין גְבַר יַת חַבְרֵיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אליה. עתה יבואו אליה רועים ועדריהם ר״ל אנשים שפלים ונבזים הם הכשדים אשר אינם יודעים לכבד המכובדים:

תקעו. דרך לתקוע שפולי האוהל בארץ על ידי יתדות:

רעו. כ״א מהם רעו את מקומו שעמד בו ר״ל כל אחד מגדודי הכשדים החריבו את המקום אשר חנו שמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

תקעו. עגין תחיבה בדבר מה וכן ותקעתיו יתד (ישעיה כב):

רעו. האכילו המרעה:

ידו. מקומו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל