לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַֽחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹֽבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקוֹרָֽהּ׃

בְּכֵן כִדְנַן אֲמַר יְיָ הָא אֲנָא דָאִין יַת דִינִיךְ וּמִתְפְּרַע יַת פּוּרְעֲנוּתִיךְ וְאַחְרִיב יַת יַמָהּ וְאוֹבִישׁ יַת מַבּוּעָהָא:

לכן. הואיל וכן עשו בך לכן וכו׳:

והחרבתי. אוביש את ימה ר״ל אשבית השפעתה אשר היתה כמי הים:

והובשתי וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

רב. מל׳ מריבה:

והחרבתי. מלשון חורב ויובש:

והובשתי. מל׳ יובש מקורה. ענין מעין מים:

לכן הנני רב את ריבך על החמס, ונקמתי על הדמים ששפכו, והחרבתי כי לבסוף נחרבה לגמרי והיתה תל עולם: