וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל ׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃

וְאֶשְׁלַח עַל בָּבֶל בָּזוֹזִין וְיִבְזוּנָהּ וִירוֹקְנוּן יַת אַרְעָא אֲרֵי הֲווֹ עֲלָהּ מִסְחוֹר סְחוֹר בְּיוֹם בִּישׁ:

ושלחתי וכו׳. אשלח על בבל אנשים רודפים ומפזרים והם יפזרו אותם וירוקנו את ארצם כי את הכל יקחו:

כי היו עליה. האויבים יבואו עליה מסביב ביום בוא עליהם הרעה:

זרים וזרוה. ענין פזור כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כ״ו:ל״ג):

ויבוקקו. ענין ריקות כמו הבוק תבוק (ישעיה כ״ד):

וזרוה, יסובבו אותה סביב כזר, וירוקנו את ארצה כי היו עליה מסביב, שבאם רוצים שישאר שארית אין מקיפים רק מג' רוחות כמ"ש הרמב"ם בה' מלכים כדי שיוכלו לברוח מרוח הרביעית, אבל הם היו עליה מסביב: