אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶֽל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כׇּל־צְבָאָֽהּ׃

לָא יִמְתַּח דִמְתַּח קַשְׁתֵּיהּ וְלָא יִסַק בְּסִרְיָנַיָהּ וְלָא תְחוּסוּן עַל עוּלֵימָהָא גַמִירוּ כָּל נִכְסָהָא:

אל ידרוך. ר״ל אליה אל בבל ידרוך הדורך קשתו ואליה יתעלה ויתגאה עם השריון:

צבאה. צבאות עמה:

אל. כמו אליה:

יתעל. מל׳ עליה וגבהות:

בסריונו. הוא כעין לבוש עשוי מברזל ילבשוהו במלחמה להציל ממכת חרב וחנית וכן לבשו הסריונות (לעיל מ״ו):

החרימו. מל׳ חרב ואבדון:

אל, ר"ל אעיר רוח משחית אל דורך אשר ידרוך קשתו, ואל המתעלה בסרינו ואח"כ לא יחמל, גם אל הבחורים והגבורים, ויחרימו כל צבא בבל, אף אלה שלא מצאו מזוינים בכלי זיינם: