אֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֙יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֙ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהֹוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃

עַל שׁוּרֵי בָּבֶל זְקוּפוּ אָתָא אַתְקִיפוּ מְטַרְתָּא אַקִימוּ נָטְרַיָא אַתְקִינוּ חוּצְנָיָא אֲרֵי אַף חָשַׁב יְיָ אַף עָבֵיד יַת דְמַלֵיל עַל יַתְבֵי בָּבֶל:

שאו נס. הרימו נס לרמז להתאסף ולבוא למלחמה אל חומות בבל:

החזיקו המשמר. דרך הצרים על העיר להעמיד משמרות שילחם כל אחד בזמנו ואמר החזיקו המשמר ולא תעברו המועד הקבוע:

הקימו שומרים. הדרך להעמיד שומרים בלילה לבל יצאו מן העיר פתאום ויכו בהם:

הכינו האורבים. להסתר במקום מחבואה לארוב על היוצאים מן העיר:

כי גם זמם. ר״ל כמו שחשב ה׳ לעשות כן גם עשה וכו׳ אל יושבי. על יושבי בבל:

שאו. הרימו:

נס. כלונס ארוך ומפה בראשו:

החזיקו. ענין אחיזה:

המשמר. דבר המוטל על הרבה בני אדם לעשות כ״א בזמנו קרוי משמר וכן משמרות כהונה ולויה זמם. ענין מחשבה:

אל חומת בבל שאו נס להלחם אל החומה, החזיקו המשמר בל יפלו הגבורים על המחנה מן החומה, ואח"כ הקימו שומרים רבים בכל סביבות החומה שלא יברח האיש והכינו הארבים להכרית את הבורחים והמתחבאים, כי גם זמם מה שזמם כבר עשה ויצא לפועל: