(שכנתי) [שֹׁכַנְתְּ֙] עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃

דְשַׁרְיָא עַל מַיִין סַגִיאִין סַגִיאִין בֵּית נִנָזָהָא מְטָא יוֹם תַּבְרִיךְ עִדַם סְעוּרַת בִּישׁוּתִיךְ:

שוכנת. את בבל השוכנת אצל מים רבים הוא נהר פרת המשקה שדותם:

רבת. בת רבת אוצרות:

בא קצך. הנה עתה בא סופך ומדת גמר השלמתך מן העולם והוא כפל ענין במ״ש:

קצך. מל׳ קץ וסוף:

אמת. מל׳ אמה ור״ל מדה:

בצעך. ענין גמר והשלמה כמו כי יבצע ה׳ (ישעיה י):

שכנת על מים רבים והיו באים לתוכה תבואות וסחורות רבות, בא קצך כפי מדת בצעך שעשקת את כל האומות: