נֻ֚דוּ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֔ל וּמֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים (יצאו) [צֵ֑אוּ] וִֽהְי֕וּ כְּעַתּוּדִ֖ים לִפְנֵי־צֹֽאן׃

גְלוֹ מִגוֹ בָּבֶל וּמֵאֲרַע כַּסְדָאֵי פּוּקוּ וַהֲווֹ כְּרַבְרְבִין בְּרֵישׁ עַמָא:

נודו. ומעתה נודו מתוך בבל:

כעתודים. מהרו ללכת משם כמו העתודים ההולכים לפני שאר הצאן ר״ל אף אם רבים ישארו בבבל אתם השבים מהרו ללכת:

נדו. מל׳ נדידה:

כעתודים. הם הזכרים מן העזים:

נדו, ה' אומר לצאן עמו, נדו מעיר המלוכה בבל, כי בבל תתהפך ואח"כ צאו מכלל ארץ כשדים, והגם שאין לכם רועים שיוליכו אתכם, היו כעתודים ההולכים לפני הצאן והצאן הולכים אחריהם, והם המנהיגים שהלכו לפניהם שהם עזרא ונחמיה וראשי הגולה: