כִּ֣י עָלָה֩ עָלֶ֨יהָ גּ֜וֹי מִצָּפ֗וֹן הֽוּא־יָשִׁ֤ית אֶת־אַרְצָהּ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יוֹשֵׁ֖ב בָּ֑הּ מֵאָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה נָ֥דוּ הָלָֽכוּ׃

אֲרֵי סְלִיק עֲלָהּ עַם מֵאַרְעָא צִפוּנָא הוּא יְשַׁוֵי יַת אַרְעָהּ לְצָדוּ וְלָא יְהֵי יָתֵיב בָּהּ מֵאֱנָשָׁא עַד בְּעִירָא אִטַלְטָלוּ גְלוֹ:

גוי מצפון. הם מדי ופרס השוכנים בפאת צפון במקצוע צפונית מזרחית:

נדו הלכו. נדו משם והלכו בגולה:

ישית. ענין שימה כמו אם כופר יושת עליו (שמות כ״ח):

נדו. מלשון נדידה:

כי עלה עליה גוי מצפון, כמו שהם עלו על ישראל מצפון: