חֲווּ בְעַמְמַיָא וּבְסַרוּ וּזְקוּפוּ אָתָא בַּסְרוּ לָא תִמְנְעוּן אֲמָרוּ אִתְכְּבִישַׁת בָּבֶל בְּהִיתוּ דְפָלְחִין לְבַל אִתְּבָרוּ דְפָלְחִין לִמְרוֹדָךְ בְּהִיתוּ צַלְמְנָהָא אִתְּבְרָא טַעֲוָתָהָא:
הגידו. אתם המבשרים חדשות הגידו בין עכו״ם בשורה זו מחורבן בבל כי לשמחה יחשב להם על כי הם החריבו עמים רבים:
ושאו נס. למען יאספו כולם וישמעו:
אל תכחדו. אל תעלימו דבר מה מגודל החורבן:
הוביש בל. הפסל בל נתבייש ומרודך נשבר ולא יוכלו להציל את עמם:
הובישו וכו׳. כל הפסילים נתביישו ונשברו:
נס. כלונס ארוך ומפה בראשו והוא עשוי לרמז בו אסיפה:
תכחדו. ענין העלמה כמו אל נא תכחד ממני (ש״א ג):
הוביש. מל׳ בושה:
בל. מרודך שמות גלולי בבל:
חת. ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (לעיל מט):
עצביה. כן יקראו הגלולים על כי מעציב לב עובדיהם צועקים אליו ואינם נענים:
הגידו בגוים ויותר מזה השמיעו הכריזו בפרסום, ויותר מזה שאו נס, השמיעו את כל הפרטים ואל תכחדו דבר, אמרו נלכדה בבל, הוביש בל שעבדוהו בבל וכן יתר הגלולים:
