בַּיָּמִ֨ים הָהֵ֜מָּה וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה יָבֹ֧אוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל הֵ֥מָּה וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו הָל֤וֹךְ וּבָכוֹ֙ יֵלֵ֔כוּ וְאֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם יְבַקֵּֽשׁוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן וּבְעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ וְיִתְחַבְּרוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִינוּן וּבְנֵי יְהוּדָה כַּחֲדָא בְּמִגְלֵיהוֹן כַּד הֲווֹ בְּכָן גְלוֹ וּבְמוֹתְבֵיהוֹן מֵאֲרַע גָלוּתְהוֹן פוּלְחָנָא דַייָ אֱלָהָהוֹן יִתְבְּעוּן:
בני ישראל. הם הנשארים בארץ אחרי גלות עשרת השבטים ונטפלו עם בני יהודה ובנימין וגלו עמהם לבבל:
המה וכו׳. ר״ל בני ישראל ובני יהודה יבואו יחד:
הלוך ובכו ילכו. בתשובה ובתחנונים ילכו ואת ה׳ יבקשו לשאול ממנו עזר ודרך מצלחת:
בני ישראל ר"ל שבט לוי ובנימין יתחברו עם שבט יהודה, הלוך ובכו ילכו כמי שנאבד לו אביו המוליכו בדרך כן יבקשו למצוא את ה' לשוב אליו:
