וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמ֤וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכׇל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכׇּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

וִיהוֹן גַמְלֵיהוֹן לְבִזָא וַהֲמוֹן גֵיתֵיהוֹן לַעֲדֵי וֶאֱבַדְרִינוּן לְכָל רוּחַ מַקְפֵי פָתָא וּמִכָּל עֶבְרֵיהוֹן אַיְתֵי תְבַרְהוֹן אֲמַר יְיָ:

וזריתים. אפזרם לכל עבר בקצות פאת העולם:

ומכל עבריו. מכל צד אביא להם אידם ויהיו מסובבים בו:

והמון. ענין רבוי:

וזריתים. ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב׳:ג׳) קצוצי. מלשון קצה:

פאה. צד ועבר:

עבריו. צדדיו:

אידם. ענין צער ומקרה רעה:

והיו גמליהם לבז וכו' וזריתים לכל רוח קצוצי פאה, מפני שהם היו מבני ישמעאל שקצצו ערלתם קורא אותם קצוצי פאה, שכן נקראו לגנאי בכ"מ בואם, ולא קראם מולים כי אינם נמולים כדין במילה ופריעה, ומכל עבריו בכל מקום שיהיו אביא את אידם ושברם: