מִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ׃

מִקַל מַפַּלְתְּהוֹן זָעַת אַרְעָא צִוְחֲתָא בְּיַמָא דְסוּף אִשְׁתְּמַע קָלְהוֹן:

מקול נפלם. משמועת קול מפלתם תרעש הארץ כי יפחד שלא יקרה להם כמקרם:

צעקה. ר״ל צעקה גדולה ישמע בעולם:

בים סוף. קולה יהיה נשמע בים סוף הרחוקה ממנה וסמוכה לארץ מקור מחצבה והוא ענין מליצה לומר שקול צעקתה תלך למקומה הראשון:

מקול נפלם רעשה הארץ, ותהיה צעקה גדולה אשר בים סוף נשמע קולה כבר נשמע צעקה הזאת בים סוף בעת עברו ישראל את הים, שנטבעו המצרים בים ויצעקו צעקה גדולה ומרה: