יִרְמְיָהוּ מ״ט · כ״ב

הָא כְּנִשְׁרָא דְסָלֵיק וּמִשְׁתְּדֵי כֵּן יִסַק מְלַךְ בְּמַשִׁרְיָתֵיהּ וְיִשְׁרֵי עַל בָּצְרָה וִיהֵי לֵב גִבָּרֵיהוֹן דֶאֱדוֹמָאֵי בְּיוֹמָא הַהוּא כְּלֵב אִתְּתָא דְעָקָא לָהּ בְּחֶבְלָהָא:

הנה כנשר. האויב יעלה כנשר ויעופף ויפרוש כנפיו לבוא על העיר הבצורה היא כרך גדול וכו׳ ר״ל חיש קל יבוא כנשר המעופף:

כלב אשה מצרה. כמו לב האשה כשהיא מצרה כי אז נשברה לבה עד מאד:

וידאה. ענין עפיפה ופריחה וכן כנשר ידאה (לעיל מח):

מצרה. מל׳ צר ולחץ:

הנה, עתה מפרש מי הוא הנוה איתן שהזכיר, שהוא בצרה ראש ממלכות אדום, לשם יעלה האויב וידאה כנשר במהירות גדולה ויפרש כנפיו על בצרה להחריבה, ואז יהיה לב גבורי אדום כלב אשה מצרה וכן יהיו חלושים ורפויי כח, וכבר באר מהרי"א בספריו בראיות נכחות, כי רומי היא עיר בצרה הנז' בנביאים, ובעלי בריתם ואמונתם הם אדום אשר עליהם נבאו החוזים, שהם ילחמו באחרית הימים עם בני ישמעאל, והוא מלחמת גוג ומגוג שנבא יחזקאל, כמו שבארתי שם, ואחריו תוחרב בצרה ונפלו כל עוזריה והבאים בדתה ובריתה ואמונתה: