אֲנִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ׃

קָדָמַי גְלַן אֲמַר יְיָ עוֹבְדֵי רַבְרְבָנֵיהוֹן וְלָא תַקְנִין יַקִירֵיהוֹן לָא כִדְכָשַׁר עֲבָדוּ:

עברתו. מה שברוב גאותו הוא מתמלא עברה על העכו״ם להשמיד ולאבד:

ולא כן. אבל לא כן יהיה כי אין לאל ידו:

בדיו. הדברים שהוא בודה מלבו ומגזם לא עשו כן כי לא יצלח בהם ולא יקיים מחשבתו:

עברתו. מלשון עברה וזעם:

בדיו. דבר כזב הבדוי מן הלב וכן אשר בדא מלבו (מ״א יב):

אני, וה' אומר שזה לו עונש ממני, א. מפני שאני ידעתי עברתו וכעסו על ישראל, על כן, ולא כן (עשו) ולא ברחו, וגם אני ידעתי את בדיו ומחשבותיו, כי יחשוב סרה בלבבו ואינו מאמין שינצחהו אויב, ומטעם זה לא כן עשו לברוח אל המדבר: