עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃

עַל כֵּן עַל מוֹאָבָאֵי מְיַלְלִין וְעַל מוֹאָבָאֵי כּוּלְהוֹן מְצַוְחִין עַל אֱנַשׁ כְּרַךְ תּוּקְפֵהוֹן דָוָן:

על כן. הואיל וגאה מאד והושפל גאותו לכן איליל על מואב ואמר הנביא בלשון אנשי מואב שהם יילילו:

ולמואב כולה. על כל מואב אזעק:

יהגה. ר״ל לבי יהגה ויהמה:

קיר חרש. שם מקום:

יהגה. ענין המיה וכן אהגה כיונה (ישעיה לח):

על כן על מואב איליל כי נהרג ע"י האויב ולמואב כולה אזעק כי נהרגו כולם, אל אנשי קיר חרש יהגה, לעומת מ"ש בישעיה כי לאשישי ומבצרי קיר חרשת תהגו אך נכאים, ר"ל שיביאו לשם את הנשברים במלחמה, שבית החולים או הנפצעים במלחמה יהיה בקיר חרשת, אמר ירמיה שיהגה ויוציא את כל מואב אל קיר חרש, כי כולם יהיו חולים ונפגעים, (ובאשר ישעיה אמר על כן יליל מואב למואב שמואב בעצמו יליל על מואב, כי הוא אשם בעצמו מה שלא ברח מן הארץ, אמר ירמיה על מואב איליל שהוא ייליל עליו, באשר אמר שה' השיא אותו שלא יברח, ולכן הוא ייליל עליו שגרם לו זה):