כֹּ֣ה ׀ תֹּאמַ֣ר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֤ה אֲשֶׁר־בָּנִ֙יתִי֙ אֲנִ֣י הֹרֵ֔ס וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נָטַ֖עְתִּי אֲנִ֣י נֹתֵ֑שׁ וְאֶת־כׇּל־הָאָ֖רֶץ הִֽיא׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הָא דִי בְנֵיתִי אֲנָא אֱפַגַר וְיַת דִי קַיֵמִית אֱנָא אֱטַלְטֵיל וְיַת כָּל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דִילִי הִיא:

אשר בניתי. ר״ל ישראל שעשיתים כבנין יפה הנה עתה אהרסם ואאבדם:

ואת אשר נטעתי וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

ואת כל הארץ היא. ר״ל כל מקומות א״י תהיינה הרוסות ונתושות:

הורס. ענין שבירה ונתיצה:

נותש. ענין עקירה:

כה אמר ה' אמר לו ה' תשובה על מחשבתו, הנה אשר בניתי אני הורס ר"ל שהנבואה שתחול על הנביאים שלא בתורת שליחות רק להשלים את הנביאים בשפע קודש ובשכל טוב, זה לא יהיה רק בעת שהשכינה שרויה בישראל, לא בעת צרה שה' הורס הכל ומסלק שכינתו מן הקדש והמקדש ומן הארץ, ואיך אתה תבקש לך גדולות להשלים אותך השלמה גדולה ע"י הנבואה, וזאת תבקש לך לצרכך לא להיות שליח אל הכלל שכבר נשלם השליחות ע"י ירמיה, אל תבקש יותר ממה שאתן לך שתדבק בך השגחתי להצילך מן הרעה הכוללת שתבא, ואתה תוכל ללכת בכל המקומות ותהיה מושגח מה' ובצל כנפיו תחסה: