יִרְמְיָהוּ מ״ג · י״ב

וְאַדְלֵיק אֶשְׁתָּא בְּבָתֵּי טַעֲוַת מִצְרָאֵי וְיוֹקְדִינוּן וְיִשְׁבִּינוּן וִירוֹקֵין יַת אַרְעָא דְמִצְרַיִם כְּמָא דְמִתְעַטֵיף רָעֲיָא יַת לְבוּשֵׁיהּ וְיִפּוֹק מִתַּמָן בִּשְׁלָם:

ושרפם ושבם. ר״ל אלהיהם מעץ ואלהיהם מכסף וזהב יקח בשבי:

ועטה. שלל ארץ מצרים יכרוך לקחת הכל כמו הרועה כשנוסע ממקום למקום שכורך עם בגדו כל כליו להביאם עמו ולא ישאיר מה מהם:

ויצא. נ״נ יצא משם בשלום ולא יוכלו אנשי מצרים לקחת שלהם מידו:

והצתי. ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):

ושבם. מלשון שבי:

ועטה. יעטה ענין כריכה וכן מעטה לטבת (יחזקאל כא):

את בגדו. עם בגדו: