בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אַתּוּן לָא קַבֵּלְתּוּן לְמֵימְרִי לְמִקְרֵי חֵירוּ גְבַר לַאֲחוֹהִי וּגְבַר לְחַבְרֵיהּ הָא אֲנָא מַכְלֵי לְכוֹן חֵירוּ אֲמַר יְיָ מִן חַרְבָּא וּמִן מוֹתָא וּמִן כַּפְנָא וְאֶתֵּן יַתְכוֹן לְזִיעַ לְכָל מַלְכְּוַת אַרְעָא:
לקרא דרור. ר״ל להתקיים קריאת הדרור:
הנני קורא לכם דרור. ר״ל אתן אתכם חפשים ממני להיות מופקרים אל החרב וכו׳ ולא אהיה עוד אדון עליכם למנוע אתכם מידיהם:
לזעוה לכל ממלכות הארץ. ר״ל כולם יחרידו אתכם:
לזעוה. ענין חרדה:
הנני קורא לכם דרור, כי מי שהוא עבד ה' הוא חפשי מן המקרים ואין דבר אחר שולט עליו, וכשיוצא חפשי מרשות ה' הוא תחת רשות המקרים כמ"ש (למעלה ט"ו) אנה נצא וכו', אשר לחרב וכו', וז"ש הנני קורא לכם דרור, וזה עונש על שכבשום לעבדים, ועל שעברו את הברית אומר ונתתי את האנשים שעברו ברית כפול, א. ברית התורה אשר מכבר, וז"ש העוברים את בריתי, ב. הברית שכרתו עתה, ועז"א אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני:
