וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חׇפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְתַבְתּוּן וְאָחַלְתּוּן יַת שְׁמִי וַאֲתֵיבְתּוּן גְבַר יַת עַבְדֵיהּ וּגְבַר יַת אַמְתֵיהּ דִי פְטַרְתּוּן בְּנֵי חוֹרִין לְנַפְשָׁתְהוֹן וּכְבֵישְׁתּוּן יַתְהוֹן לְמֶהֱוֵי לְכוֹן לְעַבְדִין וּלְאַמְהָן:
ותחללו את שמי. בעברכם על שבועת הברית:
ותשובו. והחזרתם לקחת איש את עבדו וכו׳:
לנפשם. ללכת לרצונם:
ותכבשו. ותפשתם בהם בחזקה:
ותחללו. מל׳ חלול:
לנפשם. ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג):
ותשובו ותרעו בשתים, א. ותחללו את שמי במה שעברתם על דברי הברית, ב. ותשיבו וכו' אשר שלחתם חפשים ותכבשו שזה גזל גמור כנ"ל:
