וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיּ֗וֹם וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְר֖וֹר אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃

וְתַבְתּוּן אַתּוּן יוֹמָא דֵין וַעֲבַדְתּוּן יַת דְכָשַׁר קֳדָמַי לְמִקְרֵי חֵירוּ גְבַר לְחַבְרֵיהּ וּגְזַרְתּוּן קְיָם קֳדָמַי בְּבֵיתָא דְאִתְקְרֵי שְׁמִי עֲלוֹהִי:

ותשיבו. ואתם שבתם בתשובה היום וכו׳:

לרעהו. לעבדו העברי:

אשר נקרא שמי עליו. כי נקרא בית ה׳:

ותשובו, ואתם ברצותכם לתקן חטא אבותיכם שבתם בתשובה אל קצה האחרון, הוספתם גדר לקרא דרור אף קודם שש שנים, שזה אינו חיוב מצד הדין רק ותעשו הישר בעיני לפנים משורת הדין, וגם ותכרתו ברית: