בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה יֵלְכ֥וּ בֵית־יְהוּדָ֖ה עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָבֹ֤אוּ יַחְדָּו֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר הִנְחַ֖לְתִּי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃

בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן יִתְחַבְּרוּן דְבֵית יְהוּדָה עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיֵתוּן כַּחֲדָא מֵאֲרַע צִפּוּנָא לְאַרְעָא דְאַחֲסֵינִית יַת אֲבָהַתְכוֹן:

ילכו. ממקום שגלו:

בית יהודה. אלו שגלו מערי יהודה ע״י סנחריב מלך אשור ולא חזרו בבית השני:

על בית ישראל. עם בני עשרת השבטים:

יחדיו. יהודה וישראל:

מארץ צפון. ממקום שגלו שמה:

על הארץ. אל הארץ:

על בית ישראל. עם בית ישראל כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות ל״ה:כ״ב):

בימים ההמה, אז יהיה קיבוץ גליות, בית יהודה ילכו על בית ישראל שהם עשרת השבטים, כמ"ש (ישעיהו י״א:י״ב) בפסוק ואסף נדחי ישראל, שניהם יתחברו כאחד ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ, לארץ אבותיהם: