(מיכיה) [מִיכָה֙] הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כׇּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּה־אָמַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֙יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃

מִיכָה דְמִמָרֵישָׁא הֲוָה מִתְנַבֵּי בְּיוֹמֵי חִזְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וַאֲמַר לְכָל עַמָא דְבֵית יְהוּדָה לְמֵימָר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת צִיוֹן חֲקַל תִּתְרְדֵי וִירוּשְׁלֵם לְיַגְרִין תְּהֵי וְטוּר בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ לְחִישַׁת חוּרְשָׁא:

שדה תחרש. ר״ל תחרש להיות שדה לזרוע בה:

עיים תהיה. תהיה מלאה גלים כדרך הבתים החרבים מנפילת הקירות:

לבמות יער. יהיה מלא מגלי אבנים דומה לבמות המצויים ביער:

עיים. ענין גלים ותלים כמו שמו את ירושלים לעיים (תהילים ע״ט:א׳):

לבמות. גבשושית גבוהות כי במה ענין גבהות כמו במתי עב (ישעיה יד):