וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶֽל־כׇּל־קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

וְקָמוּ גַבְרַיָא מִסָבֵי אַרְעָא וַאֲמָרוּ לְכָל קְהָלָא דְעַמָא לְמֵימָר:

ויאמרו וכו׳. הביאו ראיה לפטור את ירמיה מן המיתה:

ויקמו, אז קמו אנשים מזקני העם להשתיק את העם ולברר שאין להרגו בשביל יראת נזק שיגיע מנבואותיו, כי הלא (יח-יט) מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו ג"כ כדברים האלה ההמת המיתוהו, הלא לא המיתוהו, כי ע"י שחלו את פני ה' נחם ה' על הרעה ונתבטלה הגזירה ע"י תשובה ותפלה ולא הגיעו נזק מנבואתו, ובהפך אנחנו עושים רעה גדולה על נפשותינו, ובזה לא נסלק הנזק כי תגדל הרעה ע"י חטא הריגתו: