לָ֠כֵ֠ן כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עַֽל־הָרֹעִים֮ הָרֹעִ֣ים אֶת־עַמִּי֒ אַתֶּ֞ם הֲפִצֹתֶ֤ם אֶת־צֹאנִי֙ וַתַּדִּח֔וּם וְלֹ֥א פְקַדְתֶּ֖ם אֹתָ֑ם הִנְנִ֨י פֹקֵ֧ד עֲלֵיכֶ֛ם אֶת־רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בְּכֵן כִּדְנָן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל עַל פַּרְנָסַיָא דִמְפַרְנְסִין יַת עַמִי אַתּוּן בְּדַרְתּוּן יַת עַמִי וְטַלְטֵילְתִּינוּן וְלָא תְבַעֲתוּן יַתְהוֹן הָאֲנָא מַסְעַר עֲלֵיכוֹן יַת בִּישׁוּת עוֹבָדֵיכוֹן אֲמַר יְיָ:
אתם הפיצותם. ר״ל בעווניכם נפזרו בין העכו״ם ונדחו בארצות האויב:
ולא פקדתם אותם. לא השגחתם עליהם להיישירם בדרך הישרה:
פוקד עליכם. אזכור עליהם רוע מעשיכם להשיב עליהם גמול:
ותדיחום. מלשון דחיה:
ופקדתם. ענין זכרון והשגחה:
מעלליכם. מעשיכם:
אתם הפיצותם את צאני שעל ידכם נפוצו איש מאחיו, ותדיחום ממקומם ללכת בגולה, ולא פקדתם אותם שלא יחסרו ע"י חיות רעות, ר"ל ע"י נחלקו לכתות ואח"כ יצאו לגולה, ונהרגו במלחמות, הנני פוקד עליכם לכן הענשתי אתכם ע"י רוע מעלליכם:
