תִּשָּׁמַ֤ע זְעָקָה֙ מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם כִּֽי־תָבִ֧יא עֲלֵיהֶ֛ם גְּד֖וּד פִּתְאֹ֑ם כִּֽי־כָר֤וּ (שיחה) [שׁוּחָה֙] לְלׇכְדֵ֔נִי וּפַחִ֖ים טָמְנ֥וּ לְרַגְלָֽי׃

תִּשְׁתְּמַע צְוַחְתָּא מִבָּתֵּיהוֹן אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיהוֹן מַשִׁרְיָן בִּתְכֵּיף אֲרֵי כְרוֹ פַחַת לְמִקְטְלִי וְקוֹלִין צְלוֹ לְפִרְסַת רִגְלָי:

זעקה. זעקת שבר:

פתאום. לבל ידעו להזהר מהם:

כרו שוחה. חפרו בור ללכדני ר״ל יעצו עלי רעות:

ופחים. הצפינו רשתות ללכוד רגלי וכפל הדבר במ״ש:

גדודי. צבאות עם:

ופחים. מלשון פח ורשת:

טמנו. ענין הצפנה:

תשמע, בעת שתביא עליהם גדוד פתאום ויהיו בצרה גדולה אז יצדיקו עליהם את הדין, ואז תשמע זעקה מבתיהם כי כרו שוחה ללכדני, ר"ל שאז יזעקו ויתודו שעונש זה בא להם על החטא מה שכרו שוחה ללכוד אותי, ובזה יתודע לכל שמה שכרו עלי שוחה והוציאו דבה היה בשקר: