יִרְמְיָהוּ י״ח · כ״ג

וְאַתְּ יְיָ יְדִיעַ וּגְלֵי קֳדָמָךְ יַת כָּל אִתְמְלוּכֵיהוֹן עֲלַי לְמִקְטְלֵי לָא תְכַפֵּר עַל חוֹבֵיהוֹן וְחַטָאֵיהוֹן מִן קֳדָמָךְ לָא יִתְמְחוּן וִיהוֹן מַתְכְּלִין דְמִן קֳדָמָךְ בְּעִדַן פּוּרְעֲנוּת רוּגְזָךְ אֶתְפְּרַע מִנְהוֹן:

עלי למות. אשר המה עלי להמיתני:

אל תמחי. אל תמחוק חטאתם מלפניך כי יהיו כתובים לזכרון למען יקבלו גמול:

ויהיו וכו׳. אף בעת ילכו לפניך בדרך מצותיך יבוא להם מכשול למען לא יוכלו לעשות כתקנה:

בעת אפך. בזמן שאתה כעוס אז עשה בהם נקם למען יהיה מרבה להכיל:

תמחי. מלשון מחייה ומחיקה:

ואתה ידעת, ר"ל ואתה לא תקבל הזעקה הזאת כמודה ועוזב, אל תכפר על עונם ע"י הוידוי עד שלא יענשו, כי הוידוי מכפרת עון, וגם אחרי העונש חטאתם מלפניך אל תמחי ותהיה כתובה לפניך למזכרת נצח, וגם לא יהיה העונש ע"י הסתרת פנים רק השגחיי שיהיו מוכשלים לפניך בהשגחתך, בעת אפך עשה בהם ר"ל שלא יהיה כעונש הבא לכפר עון שזה מצד מדת הרחמים רק ע"י האף והחמה, ולא כעונש הבא מעצמו ע"י הסתרת פנים רק עשה בהם עונש השגחיי שהמעשה מתיחס אל ה':