הֲיֵ֨שׁ בְּהַבְלֵ֤י הַגּוֹיִם֙ מַגְשִׁמִ֔ים וְאִם־הַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ רְבִבִ֑ים הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֜וּא יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ וּנְקַוֶּה־לָּ֔ךְ כִּֽי־אַתָּ֥ה עָשִׂ֖יתָ אֶת־כׇּל־אֵֽלֶּה׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הָא לֵית צְרוֹךְ בְּטַעֲוַת פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא לַאֲחָתָא מִטְרָא וְאִם שְׁמַיָא לָא יִתְּנוּן רְסִיסִין אֱלָהֵין עַל מֵימְרָךְ הֲלָא אַתְּ הוּא יְיָ אֱלָהָנָא וְנִסְבַּר קָדָמָךְ אֲרֵי אַתְּ עֲבַדְתְּ יַת כָּל אִילֵין:
היש. כאומר אל מי נזעק בעבור הגשם וכי יש מי בהבלי העכו״ם הם אלילים:
מגשימים. מורידים גשמים:
ואם השמים. וכי מערכות השמים נותנים רביבים מעצמם מבלי גזירות מקום:
הלא אתה וכו׳. מוריד את הגשם ולכן נקוה לך לבדך שאתה תורידו:
את כל אלה. הם מערכות השמים וא״כ אל כל אשר תחפוץ תטם ולא ימרו את פיך:
בהבלי. מלשון הבל והם הגלולים:
מגשימים. מלשון גשם:
רביבים. כן נקרא הגשם הדק כמו וכרביבים עלי עשב (שם):
ונקוה. מלשון תקוה:
היש בהבלי הגוים מגשימים, ר"ל הלא ידענו זאת כי הגשמים לא ירדו לא ע"י דברים מלאכותים ע"י הורדת כחות הרוחניות ע"י עבודת הכסילים כאשר יחשבו העכו"ם בהבליהם, ולא ע"י הטבע עצמו על ידי השמים, רק כי אתה ה' אלהינו שהמטר הוא השגחיי מאתך, ורק לך נקוה כי אתה עשית את כל אלה, ואתה עצרת את השמים עתה שלא ירד המטר, והמטר נעצר בעת יעבדו ישראל ע"א כמ"ש פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים, אבל אנחנו מאמינים בך ולך נקוה שתתן מטר על הארץ:
