אַל־תִּנְאַץ֙ לְמַ֣עַן שִׁמְךָ֔ אַל־תְּנַבֵּ֖ל כִּסֵּ֣א כְבוֹדֶ֑ךָ זְכֹ֕ר אַל־תָּפֵ֥ר בְּרִיתְךָ֖ אִתָּֽנוּ׃

לָא תְרַחֲקֵינָנָא בְּדִיל שְׁמָךְ לָא תְנַבֵּל אֲתַר בֵּית כּוּרְסֵי יְקָרָךְ יֵיעוֹל דוּכְרָן קְיָם אֲבָהָתָנָא קֳדָמָךְ לָא תְשַׁנֵי קְיָמָךְ עִמָנָא:

אל תנאץ. עכ״ז אל תבזה אותנו למען שמך לבל יחולל בין העמים באמרם שמקוצר יד עזב עמו:

אל תנבל. אל תוריד כסא כבודך להיות מחולל בפי העמים וכפל הדבר במ״ש:

זכור. הברית שכרת עמנו להיות לך לעם ואל תפר היום את הברית:

תנאץ. ענין בזיון וכן נאצו כל תוכחתי (משלי א):

תנבל. ענין הורדה ושפלות כמו וינבל צור ישועתו (דברים ל״ב:ט״ו):

תפר. ענין בטול: