יִרְמְיָהוּ י״ד · ט״ו

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עַל נְבִיֵי שִׁקְרָא דְמִתְנַבָּן בִּשְׁמִי וַאֲנָא לָא שְׁלַחְתִּינוּן וְאִינוּן אָמְרִין חַרְבָּא וְכַפְנָא לָא יְהֵי בְאַרְעָא הָדָא בְּחַרְבָּא וּבְכַפְנָא יְסוּפוּן נְבִיֵי שִׁקְרָא הָאִינוּן:

לכן וכו׳. הואיל והנביאים מתנבאים מאחת מאלה:

יתמו. יכלו מן העולם:

יתמו. יכלו כמו תם הכסף (בראשית מז):

לכן כה אמר ה', ר"ל שמגיע להם עונש כפול, א. על שהם נבאים בשמי ואני לא שלחתים, שאף אם היה נבואתם לקיים דברי התורה המתנבא בשקר חייב מיתה, ב. מצד שהם אומרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת ומתעים את העם בל ישמעו לדברי נביאי האמת שאומרים בהפך ובל ישובו בתשובה, ולכן בחרב וברעב יתמו: